מוקדש באהבה, תודה ואינסוף געגועים לנעה בלאס (ז"ל)
היה היתה פעם ילדה עם כוכבים בעיניים. היא היתה ילדה רגילה, כמו כל הילדים עם שיער מתולתל וכפות רגליים קטנטנות. בעינייה היו כוכבים, שנצצו תמיד. כל זמן שהלב שלה היה שמח וטוב, העיניים שלה נצצו ממש. לפעמים היא היתה שובבה מאוד ואז הנצנוץ של הכוכבים נהפך קצת מסתורי ומסוכן, כמו בלילה בו אין ירח. לפעמים היא היתה עצובה ואז היא הרגישה איך הכוכבים שלה טיפטיפה כבים.
יום אחד היא פגשה במלכה- מלכת הצלילים. מלכת הצלילים היתה גבוהה עם שיער אפור ושחור. רב הזמן היו עינייה עצומות כך שנראו כמו שני פסים. הקול שלה היה דק וגבוהה ולעיתים קרובות היה יוצא לה צחוק שובבי שבדרך כלל לא שומעים אצל מבוגרים.
מלכת הצלילים גרה בארמון הצלילים, מוקפת בהמון המון צלילים. היו שם צלילים רגילים שאפשר לשמוע גם במקומות אחרים, כמו צלילים של פסנתר, של קסילופון ושל נבל והיו לה בארמון גם צלילים אחרים ומיוחדים מאוד. היו שם צלילים נמוכים ועמוקים, שכששומעים אותם מרגישים את זה עמוק עמוק בבטן. היו שם צלילים של פעמוני קסם, שנוגעים ישר בתוך הלב וגם צלילים גבוהים, שכמו יורדים ישר מהשמים ומדגדגים את הגוף.
מחוץ לכתלי הארמון, אם הקשבת טוב, יכולת לשמוע צלילים של אנשים רגילים, שהולכים ברחוב ומדברים, צלילים של מכוניות וגם של ציפורים, שהשתלבו עם כל הצלילים של ממלכת הצלילים. אם הקשבת ממש טוב יכולת לשמוע גם עוד משהו שנמצא בין הצלילים...
יכולת לשמוע את השקט.
הילדה עם הכוכבים בעיניים אהבה לבוא אל ממלכת הצלילים. הצלילים של מלכת הצלילים כמו סיפרו לה סודות. כשהיא היתה עצובה, הצלילים כמו הדליקו בחזרה את ניצוץ הכוכבים בעינייה. כשהיא היתה שובבה מדי, הצלילים החזירו את הירח והאירו לה את הלילה שבפנים.
כך חלפו הרבה שנים והילדה עם הכוכבים בעיניים גדלה וגם מלכת הצלילים כבר היתה מבוגרת מאוד. יום אחד היא סיפרה לילדה עם הכוכבים (שכבר הפכה כמעט לאישה עם כוכבים), שהיא צריכה להמשיך במסע, היא הולכת אל המקום ממנו מגיעים הצלילים. היא אמרה לילדה, שחשוב שישאר מישהו בארמון הצלילים, כי הצלילים לא אוהבים להישאר לבדם והציעה לילדה להישאר לשמור על ארמון הצלילים.
האישה עם הכוכבים בעיניים קצת חששה, היא אמרה למלכת הצלילים שהיא איננה רוצה להישאר לבדה בארמון עם כל הצלילים ומלכת הארמון חייכה והרגיעה אותה: "את אף פעם לא תהיי לבד. יבואו אלייך עוד הרבה ילדים עם כוכבים בעיניים ואת תנגני להם ותשמרי על הכוכבים שלהם, שלא יכבו. וגם אני אהיה פה תמיד איתך, כי הרי אני אהיה במקום ממנו מגיעים כל הצלילים ואבוא לבקר אותך עם כל צליל" כך אמרה המלכה ונעלמה...
והילדה, שכבר היתה לאישה עם כוכבים בעיניים נשארה בארמון הצלילים והזמינה ילדים, שעיניהם נוצצות מכוכבים, ובוא ולנגן איתה.
Comments